צמחים ועצים מצילים את העולם
למה לנו עצים בעיר? כיצד העצים יכולים להציל את כדור הארץ? העצים והמלחמה באפקט החממה ושינוי האקלים
עצים ואפקט החממה
אי אפשר להמעיט בחשיבות הצמחיה לחיים של כולנו. הם מספקים לנו צל, מחסה ומזון לציפורים ובעלי חיים, חמצן ומזון. הם משפרים את מצב הרוח. באזור ירוק עירוני כמו פארק או גינה גדולה בקיץ הטמפרטורה תהיה נמוכה כמה מעלות מאשר באזור בנוי.
תהליך התחממות הגלובלי ומשבר האקלים כבר כאן ובכל העולם ואנחנו עדים לתופעות שהם גורמים שרק ילכו ויתגברו.
קהילה למען היער העירוני היא קבוצת מתנדבים בהרצליה שחבריה דואגים לשימור העצים ופועלים להגנתם.
מהו אפקט החממה וממה הוא נוצר?
כבר שנים רבות, אבל במיוחד מאמצע המאה ה- 20, האנושות שורפת בקצב גובר דלקים ממחצבים – פחם, נפט וגז טבעי. אלו יוצרים שכבה שאוטמת את פליטת החום מתוך האטמוספירה של כדור הארץ, מעיין סוודר שאוטף אותו. הסוודר הזה נקרא "אפקט החממה".
במקביל, עם גידול האוכלוסיה והצורך בשטחים חדשים עבור חקלאות, תעשייה ומגורים, התחלנו לכרות שטחי יערות רבים מבעבר, ובכך הפחתנו את יכולת כדור הארץ להתאושש ולהפחית את עובי ה"סוודר" האטמוספרי.
האם עצים יכולים לאזן את התחממות האקלים?
העצים משתמשים באנרגיית השמש כדי לייצר סוכרים מפחמן דו-חמצני שמגיע מהאטמוספירה, פעולה שמכונה "קיבוע פחמן" שבונה את גוף הצמח.
כאשר בעלי חיים אוכלים את הצמחים, הם משתמשים באותו פחמן מקובע כדי לבנות את גופם.
קיבוע הפחמן על ידי עצים, אצות וחיידקים מסוימים, הוא התהליך המרכזי שמוריד את רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה.
לכן, נטיעת עצים היא אחת הדרכים העיקריות למתן את אפקט החממה האחראי להתחממות כדור הארץ.
עץ אחד סופח במהלך חייו בממוצע כמעט שני טונות פחמן דו-חמצני, גורם מס' 1 לאפקט החממה שמזהם את האטמוספרה.
עד כמה העצים יעילים בפתרון ההתחממות הגלובלית?
עץ אחד יכול להמיר כמות של פחמן דו חמצני שמקבילה בממוצע לנסיעה של כ-20,000 ק"מ במכונית המשפחתית. משפחה ממוצעת נוסעת סה"כ כ-30,000 ק"מ בשנה.
המשמעות היא שנזדקק ל-15 עצים שחיים עשרות רבות של שנים רק כדי לבטל את הנזק שמשפחה אחת גרמה במכוניתה במשך 10 שנים.
האם נוכל פשוט לשתול המון עצים חדשים?
המצב לא כל כך פשוט.
למשל, אם נשתול עצים באזור מדברי שצבע הקרקע שלו בהיר באופן טבעי (ומחזיר את רוב קרני השמש), לא רק שנפר את המערכת האקולוגית שלו ונפגע בבעלי החיים והצמחיה המקומית, אלא שגם נכהה את צבע הקרקע וכך כדור הארץ יספוג יותר קרינת שמש ויתחמם יותר.
באקלים והתנאים בישראל, למשל, הצמחיה הים תיכונית הטבעית נלחמת יותר טוב בשינויי האקלים מיערות נטועים ע"י האדם.
גם מבחינת קליטת גז החממה וגם מבחינת החמצן שהיא משחררת לאטמוספירה.
האם בארץ משקיעים מספיק בשמירה על העצים?
על פי הערכות של משרד החקלאות, בישראל נכרתים מדי שנה כ-50 אלף עצים. כמחצית מהם במסגרת של היתרי בניה ופיתוח. השאר מסיבות של סכנה לציבור או מחלה של העץ.
הבקשות וההיתרים מפורסמים באתר של משרד החקלאות. צריך להיכנס לאתר, לחפש רישיונות כריתה, להקליד את שם היישוב. תקבלו את פרטי הרישיון ואת הסיבה לאישור.
אפשר להגיש ערר על רישיון שניתן לכריתה או העתקה של עץ בוגר או מוגן, אם תפנו תוך 14 ימים מיום מתן הרשיון.
את הערר מגישים לפקיד היערות של קק"ל, לרשות המקומית, או לרשות הטבע והגנים. הכל על פי הגורם שנתן את אישור הכריתה או ההעתקה. המידע על תהליך הערר.
רובם המכריע של העצים נכרתים בלי שבכלל הוגש ערר, לרוב כי אף אחד לא ראה את הבקשה ולא הגיב בזמן.
למעשה גם אם הערר התקבל והעץ צריך להינצל, האכיפה והפיקוח בנושא מאוד מוגבלים.
הערה: כריתת עץ ללא היתר היא עבירה פלילית.
אפשר שהמידע יהיה יותר נגיש?
מסתבר שכן. יוזמה חדשה בנהריה ובכפר סבא מחייבת את העירייה לתלות שלטים על העץ לפני הכריתה כדי לתת לציבור הזדמנות להגיש ערר ולהעלות את המודעות. בכפר סבא אתם גם צפויים לקנס של 7,500 ש"ח על כריתת עץ ללא רשיון (עפ"י אתר העיריה)
אתם עדים לכריתה וחוששים שהיא נעשית ללא היתר. למי פונים?
יחידת הפיקוח של קק"ל 02-9905561 או קו ליער 1-800-350-550.
הפיקוח העירוני בעיר: מוקד 106. כריתת עצים בוגרים ללא היתר היא עבירה פלילית, במידה ואין לכורתים רשיון להציג לכם, אפשר לפנות גם למשטרה.